החלטה בתיק ת"א 2167-07

לפני שתי בקשות הטעונות הכרעה. האחת, בקשתם של הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן המשיבים) להביא ראיות לסתור עדות שנשמעה על-פה מטעם התובעים והנתבעים שכנגד (להלן המבקשים); השניה, בקשת המבקשים להשלים ראיותיהם בהגשת תצהיר משלים נוסף של מבקש 1.

עיינתי בבקשות, בתגובות, בתשובות ובנספחיהן. להלן החלטתי.

א.    הבקשה להגיש תצהיר הזמה

1.      בישיבת יום 23.2.2012 נשמעה עדותו של מר יוסי קונסנטין מטעם המבקשים; למבקשים הותר לזמנו למתן עדות מבלי שמר קונסטנטין יקדים ויגיש את עדותו הראשית בתצהיר. לאחר שנשמעה העדות והעד נחקר בחקירה ראשית ובחקירה נגדית עתרו המשיבים להגיש מטעמם את תצהירו של מר יצחק אילוז; הבקשה הוכתרה בשם "בקשה דחופה להגשת תצהיר הזמה". נוסח התצהיר צורף לבקשה (להלן תצהיר אילוז). המבקשים מתנגדים לה.

יש להיעתר לבקשה. למעשה אין מדובר כלל ועיקר במתן רשות למשיבים להביא ראיות הזמה אלא במימוש זכותם היסודית להגיש ראיותיהם במועד הקבוע לכך בדין. במה דברים אמורים?

2.      כללי סדר הבאת הראיות נקבעו בתק' 158 לתקנות סדר הדין האזרחי. מושכלות יסוד הן שבהליך אזרחי כגון דא מגיש התובע ראיותיו בתצהירים בטרם יעשה כן הנתבע. הפן האחר של כלל זה הוא שהנתבע רשאי וזכאי להגיש ראיותיו לאחר שנחשף לראיות התובע. החלטה ברוח זו, שקבעה את סדר הגשת התצהירים, ניתנה ביום 21.6.2010.

כאשר נמנים על עדי התובע עדים שהותר להשמיעם מבלי שתקדם לכך הגשת עדותם בתצהיר, כפי שנעשה בהתייחס לעד המבקשים מר קונסטנטין, המשמעות המעשית הנודעת לכך היא שעד התובעים נשמע לאחר שהנתבעים כבר הגישו ראיותיהם בתצהירים. בכך חל היפוך של סדר הבאת הראיות. כדי להשיב סדר זה על כנו, כמתחייב מהיות התובעים "המוציא מחברו" שעליו נטל הראיה, רשאים הנתבעים להשלים ראיותיהם במענה לכל עדות ראשית שנשמעה מטעם התובעים על-פה.

יפים דברים שנאמרו בעניין זה ברע"א 5524/09 הרשות הפלסטינית נ' שולה גאון (טרם פורסם, 5.11.2009): " בעבר כבר נפסק שהבאת ראיות בדרך של תצהירים אינה משנה את סדר הבאת הראיות הרגיל [...]. הכלל הרגיל הוא שגם כאשר התובע מגיש את ראיותיו, או את חלקן, בדרך של תצהירי עדות ראשית, הנתבע יגיש את ראיותיו - בין שהן מובאות בדרך של עדות ובין שהן מובאות בדרך של תצהירים - רק לאחר סיום פרשת התביעה. ככלל, כאשר מתגלה, לאחר קביעת המועדים להגשת התצהירים, כי התובע מבקש להעיד חלק מעדיו במקום להגיש תצהירים על עדויותיהם, יש להתאים את המועדים למצב החדש כך שלא ייפגע סדר הבאת הראיות הרגיל [...]". אכן, בית-המשפט מוסמך לסטות מכלל זה במקרה מתאים. במקרה דנן אין מקום לעשות כן.

3.      על כן לא הבאת עדות הזמה יש בהגשת תצהיר אילוז אלא מימוש זכות הקנויה לנתבעים להגיש ראיותיהם במענה לראיות התובעים [ראו גם רע"א 4617/01 טמבור בע"מ נ' אטיאס (לא פורסם, 8.7.2003); רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס(3) 25 (2005); רע"א 4414/08 Michael Wilson & Partners Ltd נ' סינרג'י כבלים בע"מ (טרם פורסם, 10.3.2009)].

טענות שהעלו המבקשים בתגובתם ושעניינן במהימנותו של אילוז ובמשקל שיש לייחס לעדותו, מקומן בסיכומי הצדדים בסוף ההליך. אין מדובר בטענות שעשויות לחסום את הגשת התצהיר.

4.      אני מתירה אפוא את הגשתו של תצהיר אילוז. המשיבים           ידאגו לזמן את המצהיר מבעוד מועד, באמצעות בית-המשפט, על-פי המועד שייקבע לשמיעת עדיהם.

ב.    הבקשה להגיש תצהיר משלים

1.      המבקשים הגישו ראיותיהם באופן שאלה כללו גם את תצהיר המבקש 1 (להלן המבקש), שהינו עב כרס ומחזיק לא פחות מעשרים עמודים; לצידו עשרות נספחים שבחר המבקש לצרף לתצהירו. בהמשך הותר למבקש להגיש תצהיר משלים; מדובר בתצהיר מפורט נוסף המשתרע על-פני 11 עמודים ונספחיו בצידו. בשני תצהיריו של המבקש נכללה התייחסות לפעילות עסקית של השותפות שהתקיימה בין הצדדים, על היבטיה הכספיים והחשבונאיים (להלן השותפות). המבקש עמד בתצהיריו, על-פי בחירתו ושיקול-דעתו, על היבטים שונים של הפעילות הכספית שנעשתה בחשבונות בנק של השותפות ובחשבונות אחרים שהיו קשורים בפעילותה תוך אזכור חשבונות בנק פרטיים שלו ושל זוגתו, היא המבקשת 2. לעת הזו התחוור שהמבקש בחר שלא להציג בתצהיריו ובנספחיהם את מלוא התיעוד הרלוונטי הנוגע לפעילות הכספית והחשבונאית של השותפות.

במסגרת ראיותיהם הגישו המבקשים חוות-דעת מומחה מאת רו"ח אבי בנבניסטי. חוות-הדעת נסמכה על תיעוד שהמבקשים הציגו למומחה מטעמם. היא נועדה, כך על-פי עדות המומחה, להציג את הפעילות העסקית של השותפות בפרק זמן נקוב אגב התייחסות לרווחי הפעילות, למשיכות והפקדות של המבקש בחשבונות השותפות ולהשקעות השותפות ברכוש קבוע [ר' ע' 28 לפרוטוקול; ישיבת יום 23.2.2012].

אגב חקירה נגדית של המומחה הציג לו בא-כוח המשיבים מסמכים ממסמכים שונים הקשורים בחשבונות השותפות. בעקבות חקירת המומחה והצגתם של מסמכים אלה באה לעולם הבקשה דנן, בגדרה עותר המבקש להגיש תצהיר נוסף בו תובא התייחסותו למסמכים שהוצגו למומחה מטעמו על-ידי הצד שכנגד. בקליפת-אגוז נועדו התצהיר הנוסף ונספחיו לבאר משיכות שביצע המבקש מחשבון השותפות לעצמו.

2.      בתגובתם לבקשה הטעימו המשיבים שהם אינם מתנגדים להגשת נספחי התצהיר הנוסף; התנגדותם הצטמצמה להכללת סע' 7 בתצהיר שנועד לספק הסבר להימנעות המבקשים מהצגת מסמכי חשבון שהתנהל בבנק לאומי למומחה מטעמם. הצדדים טענו בסוגית חיוב המבקשים בהוצאות הבקשה שנסבה על הגשת תצהיר נוסף.

3.      אני מתירה את הגשת התצהיר הנוסף על מלוא תוכנו ונספחיו. אכן, בהכללת סע' 7 לתצהיר יש משום עריכת מעין "מקצה-שיפורים" על-ידי המבקשים, בהתחשב בכך שהמומחה מטעמם לא ידע לבאר מדוע הציגו לו מסמכים חשבונאיים מסוג אחד ולא מסמכים חשבונאיים מסוג אחר. יחד עם זאת קבעתי, והחלטה זו עומדת בעינה, שחוות-דעתו של המומחה הוגשה, הוא נחקר עליה ולא ניתן לתקן את רישומה של עדותו בדיעבד על-ידי מסמך כזה או אחר שיוגש באמצעות מי שאינו אותו מומחה ושלא נכלל בחוות-דעתו [החלטה מיום 28.2.2012, עמ' 65 לפרוטוקול]. בכך יש כדי להשליך לכאורה, ולו גם בעקיפין, על הצהרת המבקש בסע' 7 לתצהיר הנוסף. ככל שהמשיבים משיגים עליה או מבקשים לטעון לעניין אמינותה, תרופתם בהעמדת המבקש לחקירה נגדית על-אודותיה.

4.      את הגשת תצהיר הנוסף יש להתנות בהוצאות הולמות שיושתו על המבקשים הן לטובת המשיבים והן לאוצר המדינה. להלן יובאו הטעמים לכך.

דבר לא מנע מהמבקשים לכלול את תוכן התצהיר הנוסף בראיותיהם שהוגשו במועדים שנקצבו לכך בהחלטות קודמות, בטרם הוחל בשמיעת הראיות. נוכח טיבן והיקפן של השאלות השנויות בין הצדדים במחלוקת ראוי היה לעשות כן ולא לנהוג הגשה חלקית, ברירנית, של תיעוד רלוונטי. אי-הכללת התצהיר הנוסף ונספחיו בראיות שהגישו המבקשים במועד שנקבע לכך מהווה מחדל הרובץ לפתחם של המבקשים; אין למצוא בבקשה או בתגובה טעם מבורר ומניח את הדעת שיסביר מחדל זה ויבארו; היפוכו של דבר הוא הנכון. פשיטא היה על המבקשים לצפות שהמשיבים יעשו כל שביכולתם על-מנת לערער את עדותו של מומחה המבקשים בהצגת תיעוד רלוונטי שנפקד מחוות-דעתו; בכך אין כל רבותא והיה על המבקשים להיערך לכך.